פסק-דין בתיק ו"ע 9636-03-11

הערה: התיקים שבכותרת אוחדו עם ו"ע 9662-03-11- שרה גונפור נ' הרשות

ערריהם של שלושת האחים: עמית דוד, גונפור שרה ונעמי לאור ז"ל נדונו בפנינו בגלגול קודם בתיק ו"ע 9636-03-10 עמית ואח' נ' הרשות לזכויות ניצולי שואה, שם קיבלנו את עמדת המשיבה ומחקנו את העררים על הסף בשל השיהוי הבלתי סביר בהגשתם (להלן ההחלטה). על ההחלטה הוגש ערעור - ע"ו 18338-03-12 שהתקבל והדיון הוחזר אלינו לברור העררים לגופם. הצדדים הצהירו בביהמ"ש המחוזי כי אם יתקבלו העררים, הזכאות תקבע מתאריך הגשתם - 1.3.11.

מבוא ורקע

ההחלטה התייחסה לעורר נוסף, אריה לאור, בעלה של המנוחה נעמי לאור. לאחר פסק הדין של בית המשפט המחוזי, המשיבה הודיעה לוועדה כי היא מסכימה להכיר בנרדפותו מיום 1.3.11. יצויין כי אין קשר בין קורותיו של מר עמית בתקופת הרדיפות לבין יתר העוררים.

העוררים הינם יוצאי רומניה, הוכרו בשנת 2010 כנרדפים מכוח הילכת העוצר בעקבות פס"ד הרשקו חיים נ' הרשות המוסמכת - רע"א 5512/09 והתגמולים אושרו להם משנת 2008.

בעררים נשוא הדיון הנוכחי מבקשים העוררים לערור על החלטת המשיבה משנת 2003 לדחות את התביעות שהגישו ב- 2002 בעילת אלימות ישירה ועקיפה. כפי שצויין בפתח הדברים, ביהמ"ש המחוזי ביטל החלטתנו לדחות את העררים על הסף בשל השיהוי בהגשתם והורה לנו לקיים דיון לגופם.

בישיבה מיום 5.12.12 ביקשו באי כוח הצדדים ליתן פסק דין על סמך הראיות הקיימות בתיקים.

גרסאות העוררים

דוד עמית -

נולד ברומניה בשנת 1935. מספר על שני אירועים טראומטיים שהשפיעו עליו במיוחד בתקופת הרדיפות:

-  חיילים גרמנים פרצו לביתם, תפסו את אימו וניסו לאנוס אותה. העורר מתאר את המעמד האלים: צעקות, מכות שקיבלה אימו תוך שתוקפיה מנסים לתפוס אותה והבהלה שאחזה בילדים שהיו עדים לנעשה. ההתרחשות הזאת הותירה בו תגובה פוסט טראומטית קשה.

-    הגרסה הראשונית המפורטת לעיל נמסרה ע"י העורר בתביעה שהגיש בשנת 2002. בעדותו בפנינו חזר על גרסתו והוסיף כי החיילים הגרמנים, שניים או שלושה, באו אליהם בשעות הלילה. אביו באותה עת היה במחנה עבודה. את בואם לבית המשפחה הוא מסביר בכך שמול הבית היתה ממוקמת מפקדה של חיילים גרמנים וכנראה שהתוקפים היו מוצבים שם. בגלל המורא שהטיל האירוע על אימו, היא וארבעת ילדיה עזבו את ביתם והסתתרו במקלט של שכנים.

-  המקרה השני, מבחינה כרונולוגית קדם למקרה ניסיון האונס, קשור גם כן לחיילים ששהו במפקדה אשר נהגו להשתעשע בירי בנשק על בקבוקים שהעמידו על ספסל מחוץ למבנה. יום אחד ה"שעשוע" כלל ירי לעבר ילדים שהתרוצצו ברחוב והעורר ביניהם. הם ירו לעבר רגלי הילדים, לא פגעו בהם אך הותירו בעורר פחד שלא הצליח להשתחרר ממנו.

-   יצויין כי בתיק של העורר נמצא עותק תביעה שהוגשה לגרמניה. התביעה כתובה בשפה גרמנית, חברי הועדה אינם שולטים בגרמנית ועל כן לא נוכל להתייחס לאמור בתביעה.

שרה גונפור -

שרה, אחותו של העורר הינה ילידת 1937.

גם עוררת זו מתארת את האירוע הטראומטי של התפרצות החיילים לבית וניסיונם לתפוס את האם ולבצע בה זממם. לדבריה זכורים לה מרדף אחרי האם בתוך הבית, צרחות ובכי של האימא והילדים וקריאות לעזרת השכנים הרומנים. העוררת מספרת כי הגרמנים בעטו בילדים שניסו להתקרב לאימם. אביה היה באותו זמן במחנה עבודה. גם היא מספרת כי למחרת המקרה עברו להתגורר במקלט של שכנים.

נעמי לאור ז"ל -

נעמי היתה אחותם של שני העוררים בתיק זה ואשתו של אריה לאור. היא נולדה בשנת 1933 והלכה לעולמה ב- 2009.